ישיבות הסדר - סיפור

לפני למעלה מ15 שנה כשרציתי להתקבל לישיבת הסדר באזור יו"ש , באתי כמו כולנו לשבו"ש. האמת דוקא הישיבה נראתה לי, הראש היה טוב, גם מבחינת לימוד וגם מבחינת חברה במחזור שלי וחברה בוגרים.
התנאים הפיזיים וגם הנוף ובכלל כלל מתקני הישיבה באמת היו נראים לי. אבלל....
כשנכנסתי לאחד הרבנים להתקבל או יותר נכון להצלב...הוא שאל אותי שאלות בגמרא. ואני מה לעשות לא הסתדרתי טוב איתה..עד היום לא יודע למה. והוא שאל וקטל ושאל וקטל..ומשלא עניתי תשובות של "רבנן ורבותי" שאל אותי :

"תגיד לי אתה בטוח שאתה רוצה לבוא לכאן, לך לך והסתובב עוד קצת בישיבות...." בקיצור התכווין לומר לי עזוב אתה לא ברמה שלנו ואין לך מה לחפש. בקיצור יצאתי בחמת אפי, קפלתי את הדברים שלי וברחתי כל עוד נפשי בי. וכאן הסתיימה לה פרשה עם ישיבות ההסדר.

למישהו יש משהו לומר על זה?

מה לא עושים היום כדאי להתאים עצמך לתלמידים

מה לא עושים בישיבות ההסדר היום? והכל להתאים לתלמידים!

זהו אוטוטו בישיבה

האמת היא שלקח לי זמן להחליט להיכן אני הולך אבל בסופן של דבר הרגשתי שזהו, מצאתי את המקום שלי. לא יודע איך להסביר אבל מבחינתי זו היתה מן "תביעת עין". כשנכנסתי לבית המדרש הכל זרם איתי, הספרים בצד על הספריה, אוירת הלימוד ואחרי זה גם השיחה עם הרבנים והשיעורים.
אני יודע, ויש לי כמה חברים שלא מצאו את עצמם, אני לא מקנא בהם אבל אני מודה על כך שאצלי ככה זה קרה.
בכל מקרה עוד כמה ימים אחרונים לטיולים, לרוגע ונכנס לאלול.
מקוה שאחזיק מעמד שבועיים ראשונים להשאר בישיבה.